התפיסה העיצובית התבססה על יצירת “קוביית זכוכית” מונוליתית, לבנה והיגיינית – עם שילוב של קירות מסך מזכוכית אקלימית בחזיתות עם מרקם של ” Barcode “. המגדל, המתנשא לגובה של 12 קומות ובשטח של כ-60 אלף מ”ר, מבצע “פעולת החייאה” לבניין איכילוב הישן שתוכנן על ידי אד’ אריה שרון (לפני כ50 שנה) באמצעות 5 גשרים אדומים המזכירים כלי דם והמרחפים בחלל אטריום האטריום והגשרים יוצרים חוויה ייחודית של חיבור בין ישן לחדש. בחזיתות שולבו ” חלונות אורבאניים אדומים” – “חדרי הלב הפועם” של המגדל. בתכנון פנים המבנה, שולב ריהוט יוקרתי ביותר אשר אינו נופל ברמתו ובאיכותו, מתכנון בתי מלון יוקרתיים. כל חדרי האשפוז זוכים לתאורה טבעית ולמבטים על נוף ת”א והים.
בחזית המערבית תוכננה גלריה עירונית דו מפלסית הכוללת בית קפה ותיאטרון וקושרת את המגדל עם כיכר ציבורית משולבת עם צמחיה ודק עץ. הכיכר הפכה למקום מפגש בין מאושפזים לעוברי אורח, ברחוב ויצמן הסואן.
