היום שאחרי. חוזרים לעבודה, אבל מה שהיה הוא לא מה שיהיה. כדי שסביבת העבודה תענה על הגדרות התו הסגול צריך לשלב בה פתרונות יעילים לתכתיבי ההיגיינה והריחוק החברתי, ובמציאות כלכלית מורכבת כמו זו שיצרה הקורונה גם לתת את הדעת על כאלה שלא יכבידו על ההוצאות.
הסגר הוסר, החל”ת נגמר, ההגבלות ״רוככו״, חוזרים לעבודה ולשגרה. כן, חוזרים, אבל לשגרה אחרת מזו שהיו בה חיבוקים וטפיחות ידידותיות על השכם, וימים בהם שני מטר היו ״סתם״ מידת אורך או רוחב. בשגרה האחרת יש הגשת מרפקים במקום לחיצות יד, מסכות ומדידות חום, וגם לכסיקון חדש שמכיל מושגים כמו בידוד, ריחוק חברתי ותו סגול. ״היום שאחרי״, שפרנס את השיח בימי הסגר הטרופים, הוא כבר לא רק סוגיה לדון בה אלא החיים עצמם, וכך גם מכלול השינויים שהביא עמו כסדר יום חדש. אחד מאותם סדרי עולם חדשים מתייחס לסביבות העבודה, שחוות היום מציאות המכתיבה היערכות מחודשת, ובכלל זה היערכות פיזית שונה ובמקרים רבים גם היערכות כלכלית המחייבת להדק את החגורה.
במישור הפיזי השינוי בסביבות העבודה מוצא את ביטויו בשני אופנים עיקריים: האחד הוא התבססות מודל העבודה מהבית, גם אם באופן חלקי, והשני הוא הצורך להתאים חללים קיימים לשגרה החדשה שמכתיבה מציאות המגיפה. אחד המאפיינים של סביבות עבודה עכשוויות הוא חללים פתוחים המרכזים בשטחם את מרבית העובדים, וככאלה דורשים היום התאמה להגדרת התו הסגול בכל הנוגע לכללי השמירה על ריחוק פיזי. בתוך כך, המטרה היא למצוא פתרונות יעילים שיענו על דרישת הריחוק ובה בעת ישמרו על מופע אסתטי ועל תחושת חלל נעימה, שהינה חשובה ביותר לרווחת העובדים השוהים בו שעות ארוכות.
עם ניסיון רב שנים בתחום עיצוב סביבות עבודה, מציעה פיטרו מספר פתרונות למציאות החדשה, מהם שפותחו על ידה בהתאמה ייעודית לצרכים שנוצרו, הפיזיים כמו גם הכלכליים, ומהם מוצרים קיימים מתוך ההיצע המיובא על ידה לארץ, שאף הם טובים לשמש בסביבות העבודה של העידן המורכב.
